פינת הספורט: ריצה בתוך הבית או בחוץ
ריצה בתוך הבית או בחוץ? אישית אני נהנה הרבה יותר לרוץ בחוץ, אבל בתנאים מתאימים, בגלל שאני רץ בעיר, אני אוהב לרוץ בשעות שעדיין אין תנועה, לפנות בוקר. לפעמים זה לא מסתדר, אם בגלל מזג האויר (גשם סוער, חמסין) או בגלל שלא קמתי מוקדם מספיק ואז אני רץ בבית, על הליכון.
חברים רבים אומרים לי שבריצה על הליכון הם לא מצליחים להתמיד ולרוץ זמן ארוך כמו שהם רצים בחוץ, “משעמם” זו הטענה הנפוצה.
אני מסכים שזה פחות מעניין אבל האם זו באמת הסיבה לכך שאנשים רצים זמן קצר יותר כשהם רצים על הליכון לעומת ריצה בחוץ?
אני לא בטוח.
האוייב הגדול של הריצה הוא הראש, רצים למרחקים מכירים היטב את המשברים הקטנים במהלך הריצה, המשברים נובעים כמובן מקשיים פיסיים אולם הגורם הפסיכולוגי מכריע איך נתמודד עם המשבר והאם נעבור אותו ונמשיך הלאה או שלא. ישנם טריקים קטנים שאנחנו מסגלים לעצמינו לצלוח את המשברים, אני למשל, ברגעים של משבר פיסי, נמנע מלחשוב על שארית המסלול שנותרה לי ובמקום, מתרכז בצעדים הקרובים, צעד ועוד צעד, ובסוף המשבר חולף, עד המשבר הבא.
אבל כשאתה רץ על הליכון, בבית, או בחדר הכושר, הפיתוי להפסיק ברגע של משבר הוא גדול, כל מה שצריך הוא ללחוץ על כפתור העצירה וזהו. כשאתה בחוץ, אם תפסיק, תצטרך לחזור לנקודת המוצא בהליכה…
המסקנה: אם אתם מעוניינים להגדיל את זמן וטווח הריצה, עדיף שתתאמנו בחוץ ותבחרו מסלולים שירחיקו אתכם מנקודת המוצא. תרוצו בבית רק אם יש לכם כח רצון להתמודד עם משברים לאורך הריצה, אחרת יקרה לכם מה שקרה לרבים וטובים: ההליכון הפך להיות עוד מתלה בגדים…
וידוי אישי קטן, לאחרונה התפתח אצלי דורבן ברגל שמאל, לא חמור וכבר הספיק להשתפר, אבל בגללו הורדתי את מינון הריצה בחוץ מ 50קמ בשבוע ל 10 ואת השאר אני משלים לרוב באופני הרים או אליפטיקל. לכן הנושא של ריצה בבית והתמדה (שעה בכל פעם, 4 או 5 פעמים בשבוע) מאוד רלוונטי.
