נועה אשכול
נועה אשכול היתה בת דודתה האהובה של אמא, אמא היא בת יחידה ונועה היתה כמו אחות עבורה. היינו נוסעים לבקר את נועה בביתה שבחולון לעיתים קרובות. בחוויה שלי, כילד וכמתבגר הביקורים אצל נועה לא היו דומים לשום דבר אחר, תמיד נכנסנו לשיחות עמוקות על נושאים שונים ולא פעם נועה היתה מדובבת אותי לדבר ולספר על חוויות ההתבגרות שלי, ומה שאיפיין את השיחות אצל נועה היה שדעותיה היו תמיד מיוחדות ותמיד נתנה לי (כמו לכל האחרים) פרספקטיבות ייחודיות, איפכא מסתברא, על כל נושא שבעולם. דברים שניראו לי סוף העולם בגיל ההתבגרות נועה היתה מאירה לי באור אחר לגמרי, משהו שהיה ייחודי רק לה ותמיד נתנה לי את ההרגשה שאני במרכז העולם ובראש מעייניה.
בתמונת הכותרת נועה ואבא יושבים בגן־ריבי שבמשמרת.
את השיר הבא כתב חיים גורי לנועה והקריא אותו מעל לקיברה הטרי בדגניה
מתוך “הספר המשוגע” לחיים גורי
כמה פרטים על ברניקי המלכה
בשל עיניה הירוקות ושערה הפחם
וראשה הנכון שלא
הוכתר מעולם.
אני אקרא לה ברניקי המלכה
בשל אצבעותיה הארוכות
וגזרתה הדקה, בשל השביר כל-כך
והנדיר כל-כך, אקרא לה
ברניקי המלכה.
בשם מחשבותיה המסוכנות
ובשם געגועיה העולים באש בחשכה
ובשם שוועתה החנוקה
אקרא לה, ברניקי המלכה.
בשם הסופות והאפר והזמן הנבזה
הקם עליה לרשתה ולרוששה,
להמליך אחרת על פניה
ולשלחה אל תמונתה הישנה והסדוקה,
אקרא לה, ברניקי המלכה.
ואשמרנה מן הזיקנה ומן המחלות
ומן הצבעים המתחלפים
לא חרושה, לא חקוקה.
שם אעמוד כמו שוטר-תנועה לנצח
ואכוון את הימים והשנים הצדה
למען תפרח באביב עלומיה, חשוקה,
נכלמת ומבוקשת ודפוקה.
אני אקרא לה ברניקי המלכה.
נועה עסקה בתנועה וריקוד ופיתחה עם אברהם וכמן את כתב התנועה אשכול-וכמן.
במלחמת יום כיפור החלה לעסוק ביצירת שטיחים, וביקשה שנאסוף לה פיסות בד כל השנים.
לפני שנים נועה נתנה לי דיסק עם תמונות של שטיחים שלה, דיסק שקיבלה במתנה ליום הולדתה מסטודנטים ואני מציג לכם את התמונות כאן. לא אני צילמתי את התמונות הללו ואני גם לא יודע את שמות הצלמים. במהלך השנים נועה ביקשה ממני לצלם את שטיחיה ואני תמיד דחיתי את זה ואני מצטער על כך עד היום…
עוד פרטים על נועה, השטיחים וכתב התנועה תוכלו למצוא באתר של THE NOA ESHKOL FOUNDATION For Movement Notation