חלל / גיא חצרוני

נָדַם הַלֵּב, נִקְטַע בְּטֶרֶם הִסְפִּיק.

לֹא הִסְפִּיק לֶאֱהֹב צֶאֱצָא

לֹא הִסְפִּיק לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹתָיו

נָפַל חָלָל.

עֶלֶם חֲמוּדוֹת

תְּמוּנָתוֹ עַל הַקִּיר, בְּחִיּוּכוֹ הַכּוֹבֵשׁ

מַצֵּבָתוֹ הָאֲחִידָה בֵּין מַצֵּבוֹת חֲבֵרָיו

דֶּגֶל קָטָן מֻנָּח עַל קִבְרוֹ כָּל שָׁנָה בָּאָבִיב.

הוּא נוֹתַר עָמֹק בְּתוֹכֵנוּ,

מַבִּיעַ דֵּעָה, לֹא חוֹשֵׂךְ אֶת שִׁבְטוֹ

אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים לְרַצּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גֵּאֶה בָּנוּ

הַיֶּלֶד בֶּן הָעֶשְׂרִים הִתְוַסֵּף לָעַד לִדְמוּתֵנוּ שֶׁבַּמַּרְאָה.