יזמות טכנולוגית בנצרת

בנצרת ישנם מי שמחפשים דרכים לקדם יזמות ומעורבות גבוהה יותר של הערבים בהווית ההייטק הישראלי. בכינוס של NBIC (חממה עיסקית – נצרת) שהתקיים ב 9 לאוקטובר עם קרן בירד, הירצו קרנות ומשקיעים בפני יזמים  ונתנו טיפים, כיצד לפנות, מתי לפנות, מה הם (המשקיעים) בודקים אצל היזמים וכו.

בהזדמנות זו הכרזנו על הקמת תוכנית חממה מקומית ליזמות של Presentense עם NBIC, התוכנית מתחילה לרוץ בתמיכת סיסקו ובברכת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ’רקסי שבמשרד ראש הממשלה.

[Presentense מפעילים תכניות לטיפוח יזמות חברתית בישראל: תכניות הכשרה, סדנאות לארגונים, חממה לטיפוח יזמות חברתית ועוד.]

תשאלו בודאי מדוע היה לסיסקו, ולי באופן אישי חשוב לקדם את הקמת החממה. ובכן, בבואינו לקדם את חיבור ערביי ישראל להייטק אנחנו שמים דגש על עזרה בגיוס ערבים להייטק הקיים (מייזם מענטק), אולם אי אפשר שלא להבחין במיעוט היזמים בתחומי טכנולוגיית המידע וההייטק מבין ערביי ישראל ועל כן, אנחנו מחפשים במקביל דרכים לחזק יזמים ערבים שיסכימו להעיז. לצורך כך אנחנו פועלים במספר מישורים, בהם שותפות עם ההאב הטכנולוגי UK Israel Tech Hub של שגרירות בריטניה, עזרה באירועים כמו startup-weekend שהתקיים בנצרת, ונוכחות ביוזמות אחרות. בניהם תמיכה בעמותה להעצמת נשים ובכנסים שהם עורכים לחברות, לשם סיסקו מביאה תכנים של טכנולוגיית המידע והתקשורת. בתמיכה בחממה העיסקית בנצרת שותפים גם   Middle East Partnership Initiative של הממשל האמריקאי (MEPI).

אם ניתן לאפיין קבוצה בידיעה כי רבים הם היוצאים מן הכלל, הרי שהחברה הערבית בישראל, והמשכילים ביניהם, פונים בעיקר לתחומים בהם יש להם  כבר דריסת רגל והדגש בבחירת מקצוע ולימודים הוא הפרנסה. כל כך הרבה פעמים שמעתי סטודנטים ערבים למדעי המחשב או הנדסת חשמל מתלוננים כי משפחתם לוחצת עליהם לעזוב את הלימודים האילו בטענות כמו “אתה מוכשר, אז למה אתה לא הולך ללמוד רפואה” או “אתה לומד הנדסת חשמל? מה אתה רוצה לעמוד על סולם כל החיים כמו אביך החשמלאי?”. נוסיף לזה את העובדה שכל כך מעטים מבין בוגרי מקצועות אילו מוצאים עבודה בתחומם, ורבים מוצאים את עצמם בסופו של דבר כמורים למקצועות המדעים השונים. הרי שברור מהו מקורו של החשש והרתיעה מהעיסוק בתחום.

ובנוגע ליזמות? הפחד מכישלון, אי הכרה והבנה של התחום, מחסור בקשרים, חוסר ניסיון קודם בחברות גדולות ותרבות תאגידית, כל אילו מהווים מחסומים בפני הערבים לפנות לעולם היזמות.

אולם ישנם מי שמעיזים, והם מובילים את המחנה. יזמים כדוגמאת עימאד יונס שהקים את אלפא אומגה, עימאד תלחמי שהקים את בבקום ועוד, והם מהווים השראה לאחרים.

וכאן סיסקו נכנסת לתמונה. חשובה פה נוכחות ודחיפה של תאגידים גדולים כדוגמאת סיסקו, נוכחותינו נותנת רוח גבית וחיזוק ליזמים ולמערכת האקו סיסטם שסביבם. חשיבותה של סיסקו והשפעתה לא נמדדים בתרומה הכספית בלבד אם בכלל, כי אם במתן השם, הגושפנקא, העזרה הטכנולוגית ומקצועית, חיבור היזמים והמערכות מסביבם למערכת הקשרים הענפה והבינלאומית של סיסקו מהווה קטליזטור לתהליך ומאיצה אותו.