האם שוק העבודה שלנו משתנה לבלי היכר?

האם שוק העבודה שלנו משתנה לבלי היכר? בשיחותי לאחרונה עם משקיעי הון סיכון, שאלתי שוב ושוב את אותה שאלה: “מדוע אתם מנסים לדחוף כל כך את הצעירים חסרי הנסיון לעסוק ביזמות במקום לחפש עבודה ולהשתלב במקום עבודה מסודר?” נדמה כאילו הדחף הזה חורג מעבר לצורך שלהם כמשקיעים למצוא אפיקים חדשים להשקעה.

מהתשובות שקיבלתי מתגבשת תמונה מעניינת עם עיקרי הדברים הבאים:

1. המוני צעירים בגיל בית ספר וללא השכלה פורמאלית מפוצצים לא רק בהורמונים כי אם גם ברעיונות ורבים מהם חושבים באופן חדשני ויצירתי (מחוץ לקופסא). אין כל התאמה בין יכולת השקידה שלהם בלימודים וציוניהם ליצירתיות שלהם וליכולתם ללמוד תוך כדי התנסות.
2. יותר ויותר אנשים משכילים, בין אם הם בוגרים, מבוגרים  או צעירים, מוצאים את עצמם מסיבות שונות ומגוונות מחוץ לשוק העבודה
3. הפלטפורמות החדשניות מאפשרות מימושי רעיונות בהשקעה נמוכה יחסית

ובהנתן הכוונה נכונה, אותם אנשים יכולים להתרכז בנושאים שמעניינים אותם ולהקים מייזמים עצמאיים ולהפוך לאדונים לגורלם.

הרדיקלים בין האנשים איתם דיברתי מדברים אף על הצורך לפתוח מרכזי יצירה חדשנות (אינקובטורים…) בבתי הספר עצמם, לפתוח אפיקים לתלמידים חסרי המנוח, שחלקם אף מתקשים להשלים את השכלתם הפורמלית. אין כאן המצאה חדשה, מבין האנשים שקידמו את האנושות ישנם רבים שלא השלימו השכלה פורמאלית ואנו מכנים אותם, לא פחות מ-גאונים, דוגמאות אפשר למצוא מקרוב ומרחוק: צבי ינאי ששימש מנכל משרד המדע סיים 10 שנות לימוד, לאונרדו דה-וינצ’י לא למד את “לימודי החובה” של תקופתו, וולט ויטמן – מגדולי המשוררים האמריקאים סיים רק 6 שנות לימוד.

אני מסתכל סביבי, אין נחת ממערכת החינוך, אפילו שר החינוך שלנו מנסה לנער את המערכת, אין בכוונתי לנקוט עמדה בקשר לדעותיו אולם בהחלט אני שותף לחוסר הנחת מהמערכת כפי שהיא היום. גם כשאני למדתי בבית הספר היתה מערכת החינוך בעיצומה של מהפכה, עברו אז ממערכת שמכריחה את התלמידים לשנן עוד ועוד עובדות ולדקלם בעל פה למערכת שמעודדת כישורי למידה, יכולת התבוננות ומאפשרת לשאול. לימודי גיאוגרפיה למשל בתיכון 30 שנה לפני זמני היו מבוססים על שינון שמות מדינות ובירותיהן. אני לעומת זאת למדתי על מגמות דמוגרפיות וסיבותיהן, טעימות בנושאי גיאולוגיה וטופוגרפיה ועוד.

והיום המהפכה צריכה להמשיך, (רק צריך לשים לב לא לקלקל דור שלם בתהליך של ניסוי ותעייה – זהירות).

ואותם נפלטי התעשיה – בתעשיה, במיוחד בתאגידים גדולים, אנשים עובדים שנים רבות בתחום מקצועי צר יחסית ויש מי שדואג לאספקטים אחרים של העבודה: לדוגמא: מהנדס תעשיה וניהול שעוסק בשיפור מערכת ניהול לקוחות לא עוסק בפיתוח עיסקי של החברה או בהנהלת החשבונות שלה, מהנדס תוכנה מפתח תוכנה וברוב המקרים אפילו לא רואה ולא פוגש לעולם את הלקוחות שלו ועוד. חישבו על אדם כזה, אחרי 20 שנה במקצוע שרוצה לפתוח מייזם/עסק משלו – אין לו מושג ב 80% מהאספקטים השונים של בניית עסק. והחששות, והפחדים… אנשים אילו אבודים.

והילדים, אילו שיכולים להמציא את הגלגל מחדש – רובם קוראים על אקזיטים ורוצים לפתח רעיון אדיר שיש להם בראש בלי להבין בכלל את השוק, ובלי הסבלנות הראויה, הם רוצים לעשות את “המכה” ולהיות מליונרים בין לילה.

כולם צריכים הכוונה ראויה.

השינוי מורגש בשטח, המרחב מתמלא בתוכניות ליזמים, קואצ’רים, מדריכים, פיד הפייסבוק מלא בפרסומות לתוכניות הדרכה ומייזמים ליזמים  (זהירות משרלטנים).

פיתחו את העיניים והכינו עצמכם לשינוי. קחו חלק במהפכה.