שירה

אדם מת, הודעה על הלוויה תישלח בעוד 20 שנה / גיא חצרוני

דְּבָרִים נִשְׁכְּחוּ
הָעוֹלָם פִּתְאֹם זָר
מִי לְיָדִי? אֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ
מִי אֲנִי? שָׁכַחְתִּי
הַאִם אֶתְמוֹל הוּא? אוֹ מָחָר?
אֶתְמוֹל הָיִיתִי אִישׁ? אוּלַי עָנָף שֶׁל עֵץ?
אֲנִי פּוֹקֵחַ עֵינַיִם, מַה לְּפָנַי?
רִיק, אֵין כְּלוּם, מִישֶׁהוּ שׁוֹמֵעַ?
יֵשׁ פֹּה מַשֶּׁהוּ?
אֵיפֹה אִמָּא?
אִמָּא.

יוֹשֵׁב וּמְחַיֵּךְ, לֹא מֵגִיב לִכְלוּם
דָּבָר לֹא מֻכָּר לוֹ יוֹתֵר
שָׁכַח לְדַבֵּר
הַלֵּב פּוֹעֵם, הַדָּם זוֹרֵם
הָאֶצְבָּעוֹת חֲמִימוֹת
וְאֵין עוֹד דָּבָר.
בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה תִּהְיֶה לְוָיָה
וְהָאֵבֶל יַחְדֹּר לְעַצְמוֹתֵינוּ.

פורסם ב”ליריקה”

ניקוד: יאיר בן־חור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *