סתיו / גיא חצרוני

יָצָאתִי לַמִּרְפֶּסֶת, שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת
אֶתְמוֹל הָיָה חַמְסִין
עֲנָנִים קוֹדְרִים מְשַׁיְּטִים מִדָּרוֹם
לְפֶתַע פֶּרֶץ רוּחַ חָרְפִּי
שִׁיר אָהוּב בּוֹקֵעַ מֵהָאָזְנִיּוֹת
אֲנִי עוֹמֵד בְּפִנַּת הַמִּרְפֶּסֶת
הָרוּחַ מַכֶּה לְלֹא רַחֵם
אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם וּפוֹשֵׁט יָדַיִם לַצְּדָדִים
מְחַכֶּה שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹרֶה וְיִשְׁטֹף אוֹתִי וְאֶת הַמִּרְפֶּסֶת
מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי סֶלַע בְּרֹאשׁ הַר טְרָשִׁים חָשׂוּף
שְׁתֵּי טִפּוֹת עַל הָאַף וְהַקָּרַחַת
וּבְאַחַת
הָרוּחַ נִרְגַּע, הַשִּׁיר נִגְמַר, חָזַרְתִּי לְכָאן.

פורסם ב”ליריקה”

ניקוד: יאיר בן־חור