(חוסר) מזל סרטן

  • 404
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

(חוסר) מזל סרטן

"משהו מציק לי, נראה לי שנתקעה לי עצם של דג על הלשון עמוק בגרון" אמרתי לאישתי, "לך לרופאה" פקדה, ואני כהרגלי, אמרתי בסדר ושכחתי מזה. עברו שבוע ועוד אחד… ועוד, לא ספרתי, מידי פעם היתה תחושה לא נעימה אבל "זה כלום" חשבתי לעצמי, "יעלם מעצמו". במקביל הגוף שלי התחיל "לגמגם" בזמן ריצת הבוקר ומפעם לפעם ירדתי בזמן הריצה (מ 10קמ ביום) עד שהפסקתי. איזושהי חולשה לא מוסברת, אמרתי ואז הלכתי לרופאה "תבדקי לי את הטסטוסטרון" ביקשתי, נראה לי שמשהו עובר עלי וזו לא פציעת ספורט…  וחוץ מזה, אם אני כבר פה, יש לי משהו עמוק בלשון, את יכולה להסתכל ? הציצה הרופאה בגרון והודיעה לי שעלי לפנות לרופא אף אוזן גרון, ועדיף בדחיפות רבה. רופא האאג שלח אותי מייד להבדק במרפאת אאג של בית החולים. בדיעבד התברר שאחד השקדים שלי היה נפוח כל כך עד שנגע בלשון שמתחת ובגלל זה היתה לי תחושה שמשהו נתקע לי שם. הלחץ של הרופאים נבע מהעובדה שרק שקד אחד מהשניים היה נפוח, ולא שניהם כפי שאופייני בדלקת שקדים.

בבית החולים לא נתנו לי ללכת לפני שערכו ביופסיה בשקד ("זה לא כואב" – שיקרו…) וכן שלחו אותי ל PET-CT של איזור הצוואר.

הגיעו התוצאות – האמת שכבר ידעתי עמוק בתוכי מה יגידו – ואכן התאמתו חשדותי – סרטן בשקד. 

רבות חשבתי במהלך השנים (אני טיפוס פחדן) כמה נורא לאדם לשבת מול הרופא ולשמוע את הבשורה המרה על מחלה איומה כמו סרטן, אבל את הבשורה קיבלתי, אולי מפני שהתכוננתי נפשית, בקלילות יתרה. חשבתי לעצמי – "מה שיהיה יהיה, עברנו כל מני דברים, נעבור גם את זה, אני הרי בלתי מנוצח". אקדים את המאוחר ואציין שהתחושה הזו היתה איתי לכל אורך התקופה בה הייתי חולה ולא השתנתה אפילו לזמן קצר. בשיחה עם אחד הרופאים בהמשך כשהוא החמיא לי על רוחי האיתנה אמרתי לו "או שאני אופטימי חסר תקנה, או שאני סתם טיפש שלא קולט מה מצבו ואת חומרת העניין"

וכשהיגיעו הצילומים אמרו לי "תשמע, אכן מאומת סרטן בשקד אך יש איזו צללית במעלה הריאות שנקלט בצילום הצוואר – לך תעשה צילום PET-CT לכל הגוף. עשיתי.

הגיעו התוצאות – סרטן בריאות.

והפעם ביופסיה בריאות… שני הילדים הגדולים שלי, רון ושקד, ליוו אותי לביופסיה, "אני יכול לבד" אמרתי והם לא ויתרו ובאו איתי שניהם ושמרו עלי בדאגה רבה, נוגעת ללב.

שוכבים על הבטן במכונת CT  והרופא מחדיר לך מחט מהגב (מקדימה יש איברים חיוניים שלא כדאי לפגוע בהם) עמוק עמוק אל תוך הריאות "זה לא יכאב" שיקרו לי גם כאן..

"תבוא עוד יומיים לצילום ריאות לבדוק שאין לך בועת אויר בחזה" פקדו עלי בסיום הביופסיה.      היתה לי (כמובן…!) אישפזו אותי בבילינסון והחדירו לי צינורית לחזה ובמהלך מספר ימים הייתי מחובר  עם צינורית למשאבה רועשת חיצונית, לצידי שוכבים חולים לאחר ניתוחי לב… באחד מימי האישפוז הילדים הביאו את יואבי – הקטן מילדי, לביקור, פעם ראשונה שהוא רואה את אבא חלש ומסכן עם חלוק של בית חולים, זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר שלי בכל תקופת המחלה – לראות אותו פורץ בבכי קורע לב.

ובכן חליתי בשני סרטנים בלתי תלויים, אחד בשקד ואחד בריאות, "דרגה 2" אמרו. ואני הרגשתי בר מזל, בר מזל כי סרטן ריאות מפחיד נורא ובדכ' לא מגלים אותו בזמן, ולי גילו אותו בזכות הסרטן בשקד, איזה מזל יש לי.

לגבי הסרטן בריאות הודיעו לי "נוציא בניתוח", לגבי הסרטן בשקד הציעו לי לבחור בין ניתוח להקרנות. "ניתוח" אמרתי נגמור עם זה מהר וזהו, "טוב" אמרו לי, "הכירורגים מאוד ישמחו כי זה ניתוח מכשירים והם עפים על זה…" ואז הסבירו לי קצת על תופעות הלואי: "אופן הדיבור ייפגע לנצח, האוכל יקפוץ לך לקנה הנשימה, יהיה לך מן שקע כזה מתחת ללסת…. "

אופס, לא בא בחשבון כל עוד יש לי ברירה, הפחידה אותי יותר מכל הפגיעה ביכולת הדיבור. שיניתי את הבחירה להקרנות.

חודש הקרנות יומיומיות לצוואר, הילדים הגדולים לוקחים אותי הלוך וחזור ואני נחלש והולך, התיאבון נעלם לגמרי, טעמים מוזרים עולים לי בפה ואני מפסיק להרגיש את טעם האוכל ולחילופין חוש הריח שלי צמח למימדים מפחידים, נעשיתי רגיש כל כך לריחות, אוכל, סבונים, פח האשפה, הכל התחיל להיות קשה כל כך להכלה.

את מה שהסרטן לא עושה, עושים הטיפולים, הרגשתי חולה וחלש כל כך, בקושי יכולתי לשבת,  הפסקתי לאכול, לא יכולתי לקרוא או אפילו להינות מסרטים מרוב חולשה.

לאחר חודש וקצת של הקרנות, הפוגה ואז ניתוח להוצאת האונה הנגועה מהריאות. שוב אישפוז והחלמה. זה ניתוח מכשירים כך שהשאירו לי שלושה חורים קטנים מתחת לבית השחי, ולא ריצרץ גדול בחזה כפי שהיו עושים בעבר. "איזה מזל שאני חולה עכשיו ולא לפני 10 שנים", אמרתי לעצמי.

ובכן, הסרטן בריאות התברר כערמומי וממזר ולמרות גודלו הקטן הוא שלח גרורות לבלוטות הלימפה באיזור. מה שגרר אחריו טיפול כימו והקרנות על מנת "להרוג את הסרטן לגמרי ולא לתת לו להתפשט לי בגוף" מה שחשבנו קודם שהוא דרגה 2, התברר כסרטן דרגה 3.

בלחץ המשפחה והחברים הלכתי לראות גם רופא חיצוני למרות שהרגשתי שאני בידיים טובות ורופא חיצוני לא יתרום לי כלום – אוי כמה שטעיתי.

הרופא החיצוני שלח אותי לביצוע בדיקות גנטיות (שקופ"ח לא היתה מבצעת לפני שניסו את כל טיפולי הכימו האפשריים – שעוזרים לכ 5% (חמישה, זו לא טעות הקלדה) מהחולים בסרטן הריאות – ורגע לפני שכלו כל הקיצים) שם התגלה כי יש לסרטן ריאות שלי מוטציה כזו שמאפשרת טיפול ביולוגי שהוא יעיל הרבה יותר מכימו ועם הרבה פחות תופעות לואי, איזה בר מזל אני… ועוד יותר מזל – את הנוכחות של הסרטן הזה בגוף אפשר לגלות בעזרת בדיקת דם – בדיקה גנטית שמדוייקת הרבה יותר מה PET-CT במקרה הזה.

נאלצתי לבצע בכל זאת  כימו וההקרנות לחזה כטיפול מונע את חזרתו של סרטן הריאות.

עשינו שוב בדיקות, בדיקה גנטית בדם ו PET-CT, ונמצאתי נקי. עברה שנה מהגילוי הראשוני של הסרטן, הטיפולים החלישו אותי במידה כזו שעוד טרם החלמתי, אני עוד לא אוכל, חלש נורא, לא יכול להסתובב כמעט, הולך באיטיות ונזהר לא להתעלף כשאני קם מישיבה. אבל לעת עתה אני בריא ומצפה להתחזק ולחזור לכושר כמה שיותר מהר. עכשיו זו התקופה המתסכלת, אני פשוט בהמתנה להתחזק וההתקדמות היא כל כך איטית…

אבל זה יעבור ותזכרו שאמרתי שאני עוד אחזור לרוץ. אם לא ב 2019 אז 2020. אבל זה יקרה.

פתח דבר

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

בפתחה של שנת 2018, גיליתי שהאתר כפי שהיה קודם לא ממש עובד, את האתר הקודם בניתי ללא עזרים כמו וורדפרס או אחרים כי אם כתבתי את הקוד מא' ועד ת' לבד, עשיתי זאת מתוך רצון להכיר את השפה והטכנולוגיה, החל מ HTML דרך HTTP, PERL, AJAX, JAVASCRIPT ועוד. האתר עבד והיה "פאר היצירה" (לדעתי 🙂 ) לאורך זמן אולם השתמשתי בהפניות לא לגמרי סטנדרטיות ל PERL וכך, לאחר שספק השירות שלי עבר שידרוגים ושינויים כולל שינוי בעלות (Yahoo to Aabaco) הסקריפטים שלי הפסיקו לעבוד. עכשיו אני יותר עצלן ורוצה להשיג יותר ולכן במשך כשעה בניתי את היסודות לאתר (הנפלא) שלפניכם בעזרת WordPress שהיא פלטפורמה מדהימה וחינמית לגמרי אשר מתעדכנת ללא הפסקה בידי משתמשיה המסורים.
אני שמח להציג בפניכם בעזרת האתר מקצת מהדברים שאנחנו עוסקים בהם שלא בשעות העבודה, הרשתות החברתיות משמשות אותנו לא פחות אולם כאן ניתן להציג את הדברים לאורך זמן ובאופן סטטי, כמו ספר טוב שמתעדכן ללא הפסקה.
שלכם

גיא