בּוֹטָנִיקָה
מַה לִּי וּלְבּוֹטָנִיקָה.
הָאֲוִיר אָבִיךְ
וְהָאַבְקָנִים מְשַׁגְּעִים אֶת הָרִירִיּוֹת.
אֲנִי הוֹלֶכֶת וְגוֹזֶמֶת
כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב.
הַקַּיִץ מֵבִיא בֶּהָרוֹת,
אֲנִי רוֹאָה אֵיךְ עֵינֶיךָ מַגְחִילוֹת,
תָּרוֹת אַחַר זָוִית
שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶחְלִידָה,
אֲבָל שׁוּם דָּבָר
לֹא עָשׂוּי מֵאָבָץ,
וְהָאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת רַק
גַּרְגִּירֵי אָבָק וַעֲלֵי
צַפְצֵפָה מְאֻבָּנִים.
מְחַפֶּשֶׂת צִנּוֹר,
אֲפִלּוּ גִּיגִית,
גַּם מַיִם עוֹמְדִים
עוֹשִׂים דְּבָרִים. וְאַתָּה
כְּבָר גָּאוּל.
חדש יותר