אֶת הַיְּדִידוּת
אֶלְגוֹם לְעֵת עֶרֶב
מִבְּלִי מִשִּׂים.
הַלְּגִימוֹת יַטְבִּיעוּ בִּי רִשּׁוּם נוֹף:
תְּמוּנוֹת הַדּוֹמוֹת לְחַיָּי,
רוֹאוֹת אֶת הַנּוֹלָד.
אַבִּיט בַּרְבָדִים
שֶׁחָדְרוּ וְנִסְפְּגוּ.
אֶדְלֶה רְמָזִים עַל מָה שֶׁחִלְחֵל.
הַזּוּלָת יְקַבֵּל בְּעֵינַי מַבָּט זְגוּגִי
הוּא יִהְיֶה רָחוֹק
מֵהֶלֶךְ הָרוּחַ שֶׁיָּדַעְתִּי
וְאַז אֲבַקֵּש לְהַכִּירוֹ טוֹב יוֹתֵר
זולתי
