חיזיון
לַיְלָה קָדוּם אֶחָד
צָעַדְתִּי אֶל הַיָּרֵחַ
הִגַּעְתִּי לְצִדּוֹ הַכֵּהֶה וְשָׁם מָצָאתִי
אַרְגַּז חוֹל, דְלִי וְכַף.
בְּיָד מְהַסֶּסֶת יָצַקְתִּי בַּחוֹל
צוּרוֹת בְּהַשְׁרָאַת עֲבָרִי:
בַּיִת מְשֻׁחְזָר לְהָלִין בּוֹ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי,
הֵקַמְתִּי קִיר מָגֵן סָבִיב,
וְהוֹסַפְתִּי חֶפְצֵי נוֹי לְשִׁכּוּךְ זִכְרוֹנוֹת.
שָׁמַרְתִּי עַל הַדֶּגֶם הַמֻּקָּף
שֶׁלֹּא יְנַעֵר אוֹתוֹ דָּבָר
אֲבָל הַפִּנּוֹת הֵחֵלּוּ לְהִתְפּוֹרֵר,
נִגַּשְׁתִּי לְטַפֵּל
אַךְ לְלֹא הוֹעִיל:
רוּחִי הִרְגִּיזָה אֶת יְצִירוֹתַי
מְעַרְבֹּלֶת אָסְפָה כָּל הַתְחָלָה.
פורסם ב"כאוס"