קובץ 2

שלווה

רוּחוֹת הַעֶרֶב הַקּוֹדֶם
פִּזְרוּ אֶת הַדְּבָרִים
שֶׁהָיוּ צְבוּרִים יַחַד
זֶה עַל זֶה.
הַיּוֹם הִבְלִיט אֶת גְּוָונָיו בְּשֶׁקֶט,
הֵבִיא עִימוֹ תְּמוּנַת חֶדֶר מְאֻוְרֶרֶת.

קִצְבּוֹ שֶׁל הַבּוֹקֶר נִמְשָׁךְ כְּאִילוּ הוּא שָׁיַךְֹ
לִזְמַן אַחֵר, חֲרִישִׁי יוֹתֵר.
מַכְשִׁירֵי הַטֶּלֶפוֹן דָּמְמוּ.

שְׁעוֹת הצהריים הִלְּכוּ עַל פְּנֵי מַסַּךְ הטלויזיה
הַכְּבוּיָה,
כָּרִיּוֹת הַסַּפָּה,
זֶהוּ בְּדִיוּק הַזְמַן לְהַבִּיט פְּנִימָה.

פורסם ב"גג"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *