קובץ 2

קשישה

קְשִׁישָה בַּמִּרְפֶּסֶת
עַל כִּסֵּא נַדְנֵדָה,
מִתְנַדְנֶדֶת
וּבוֹכָה
כְּמוֹ סְפִינַת צְלִילִים
שֶלֹא יְכוֹלָה לְהַפְלִיג.
אֵין לָה עִדּוּד
כְּנֶגֶד קְשָׁיֶיהָ.

סוֹפֶדֶת לְהִשְׁתַכְּחוּתָה,
לְכוֹחַ הַסֶּבֶל
שֶׁהִגִּיעָ לְשִׁבְרוֹ.

הַזְמַן כְּמוֹ נִדְחָס לְתוֹךְ
מְכוֹנַת כְּבִיסָה
מְעַרְבֶּלֶת הַכּל,
מַזִּיעָה דְּמָעוֹת.

פורסם ב ynet

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *