שיר אהבה

אַתָּה סוֹבֵב אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁבִּי
לְפִי טַעֲמִי,
סַבְלָנוּתְךָ הִיא כּוֹכָב בָּהִיר

בַּשְׁלוּתְךָ הִתְגַּבְּשָׁה בַּמַּסְלוּל הָאָרֹךְ,
אַתָּה כִּמְעַט לא מֻשְׁפָּע,
מִן הַתְּנוּדוֹת הָעוֹנָתִיּוֹת.

כְּשֶׁאַתָּה רָחוֹק,
גּוּפִי מְשַׁדֵּר לְךָ
בְּגַלִּים וְאוֹתוֹת

כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּגֶּרֶת בַּמִצְפֶּה הַנָשִׁי,
תְּנוּעָתְךָ לא מוּבֶנֶת לִי,
אֲבָל אוֹרְךָ נִשְׁאָר בָּהִיר
וְתָמִיד חוֹזֵר לְמַסְלוּלוֹ.