הבית מגיב

הַבַּיִת מַשְׁלִיךְ עָלַי
שְׁבִיבֵי אֵשׁ
כְּשֶׁאֲנִי מְבַשֵּׁלֶת,
חִצִּים – כְּשֶׁאֲנִי רוֹצָה לָנוּחַ,
לא מוּכָן לְהִתְמַזֵּג אִתִּי,
שוֹלֵחַ אוֹתִי הַחוּצָה.

כְשֶׁהוּא נִשְׁאָר לְבַד,
הוּא מִתְרַעֲנֵּן מִמֶּנִי:
נִזּוֹן מִצוּף הַעַצְמָאוּת,
הַמְּאַוְרֵר מְעַדֵּן אֶת הַסָּדִין
הַמַּטָּלוֹת מִתְחַלְּמוֹת,

בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָּה אֲנִי תּוֹהָה,
מַדּוּעַ הַבַּיִת מֵגִיב לי כָּכָה,
מַדּוּע אֲנִי לא מַצְלִיחָה,
לְהַזְרִיחַ חַלּוֹנוֹת.