חוב

גֶּשֶׁם דַּק

אוֹר הַפָּנָס עַל גַּג הַמְּכוֹנִית
נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ: גֶּשֶׁם דַּק יוֹרֵד.
הָלַכְנוּ עַל הַכְּבִישׁ. אוֹתָהּ דַּקּוּת נִתְּכָה עָלֵינוּ.
הִדַּקְתָּ אֶת אָזְנִיּוֹת הַוּוֹקְמֶן,
צָעַקְתִּי. לֹא שָׁמַעַתָּ,
גַּם כְּשֶׁחֲבַצֶּלֶת אַחַת
הֵאֵטָּה אֶת הָאוֹטוֹ וְאָמְרָה:
"הִנֵּה שְׁנֵי הָאַחִים הַיָּפִים".
הִצַּעְתָּ לִי אוֹתָן,
דָּחִיתִי אוֹתְךָ בִּתְנוּעַת יָד,
מִצְחֲךָ זָרַח, הַטִּפּוֹת
נִתְלוּ עַל רִיסֶיךָ וְעַל הָאָזְנִיּוֹת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *