עטיפות

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

"לִפְנֵי שְׁמוֹנִים שָׁנָה
מָצָאתִי בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית
כַּדּוּר יָפֶה כְּמוֹ אֲפַרְסֵק, וְשָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ.
הַבֹּקֶר נִזְכַּרְתִּי בַּקַּו שֶׁל הַשְּׁלוּלִית,
וְאֵיךְ הִקְפַּצְתִּי אֶת הַכַּדּוּר עוֹד וָעוֹד:
הִתְרַבְרַבְתִּי מוּל אָחִי, עַד שֶׁהוּא קִנֵּא
וְחָטַף אוֹתוֹ לְיַעַר עָבוֹת.
לִפְנוֹת עֶרֶב רָאִיתִי אֶת הָאֲבֵדָה כְּרוּכָה
בֵּין עֲנָפִים גְּבוֹהִים,
קְבוּצַת עָלִים עוֹטֶפֶת אוֹתָהּ כְּתִפְרַחַת
וְכֻלָּהּ לְבוּשָׁה יְרַקְרַקּוּת. בְּקֹּשִׁי זִהִיתִי אוֹתָהּ",
סִפְּרָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת הַזְּקֵנָה שֶבָּהּ טִפַּלְתִּי, וּזְרוֹעוֹתֶיהָ הֵחֵלּוּ לִכְאֹב.
חָבַשְׁתִּי אֶת יָדָהּ הַיְּמָנִית בְּתַחְבֹּשֶׁת הֲדוּקָה לִתְמִיכָה וְהַקַלָּה
עַל גִידִים וּרְצוּעוֹת.
פִּתַּלְתִּי סְבִיב רַגְלָהּ סְפוֹג מִקֶצֶף גּוּמִי.
הַגָּלִיל הַתָּפוּחַ הָלַךְ וְהִצְטַמֵּק בְּכַף יָדִי.

פורסם ב"עתון 77"
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *