ההקדשה

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

בַּסֵּפֶר שֶׁקִּבַּלְתִּי מָצָאתִי הַקְדָּשָׁה בְּתָוִים לֹא מֻכָּרִים. תָּהִיתִי מָה חָבוּי בָּהּ.
הַמִּשְׁפָּטִים הַמְּצֻיָּרִים נִרְאוּ כְּיָם. עָקַבְתִּי בְּעֵינַי אַחַר הַגַּלִּים שֶׁנָּעוּ בְּאִי-שֶׁקֶט מַטְרִיד.

הִתְבַּהֵר לִי שֶׁהָאִי-שֶׁקֶט הוּא תַּחְבּוּלָה לְשַׁעְבֵּד אוֹתִי לְמִשְׁאַלְתּוֹ שֶׁל הַכּוֹתֵב.

עַל סַפְסָל בַּדֶּרֶךְ, בָּנִיתִי מֵהַסֵּפֶר מִבְנֶה דְּמוּי אֹהֶל
וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי.

פורסם ב"מאזנים"
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *