מכתב

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כְּבָר יוֹמַיִים אֲנִי מְקָוָּה
שֶׁמִכְתָב יִגְלוֹש אֱלַי מִן הָאֲוִיר
יְכַוֵּן אוֹתִי.
הוּא לֹא יָגִיעָ.
אֲנִי מֻכְרָחָה לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.
בָּדֶרֶךְ אֲנִי צוֹבֶרֶת חֲשָׁשׁוֹת
וַעֲסוּקָה בָּהֶם:
צִבְעָם וְצוּרָתָם מִשְׁתָנִים,
וַאֲנִי שׁוֹכַחַת מָה חִפַּשְׂתִּי.
 
אֶפְשָׁר אֲפִילוּ פֶּתֶק,
מַשֶּׁהוּ שֶׁיוֹנָה יְכוֹלָה לִסְחוֹב בְּרַגְלָה.

אֶקְרָא בּוֹ וְאֵדַע
עַל מָה כְּדָאי לִסְמוֹךְ
הָאִם מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֲמִּתִּי

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *