מכתב
כְּבָר יוֹמַיִים אֲנִי מְקָוָּה
שֶׁמִכְתָב יִגְלוֹש אֱלַי מִן הָאֲוִיר
יְכַוֵּן אוֹתִי.
הוּא לֹא יָגִיעָ.
אֲנִי מֻכְרָחָה לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.
בָּדֶרֶךְ אֲנִי צוֹבֶרֶת חֲשָׁשׁוֹת
וַעֲסוּקָה בָּהֶם:
צִבְעָם וְצוּרָתָם מִשְׁתָנִים,
וַאֲנִי שׁוֹכַחַת מָה חִפַּשְׂתִּי.
אֶפְשָׁר אֲפִילוּ פֶּתֶק,
מַשֶּׁהוּ שֶׁיוֹנָה יְכוֹלָה לִסְחוֹב בְּרַגְלָה.
אֶקְרָא בּוֹ וְאֵדַע
עַל מָה כְּדָאי לִסְמוֹךְ
הָאִם מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֲמִּתִּי
קודם
יחסים
חדש יותר