לילה

הַחוֹשֶךְ יָרַד מִזְּמַן עַל עִנְיָינֵי הַיּוֹם,
הִבְלִיעַ פְּרָטִים וְצוּרוֹת סְבִיב מִיטָתִי,
עַל הָרִצְפָּה – רְצוּעַת אוֹר מִתְנוֹעַעַת כְּמוֹ לְשׁוֹן יַם,
בְּתוֹכָה עוֹגֶנֶת כּוֹס רֵיקָה.
אֶפְשָׁר לְהַחְלִיק לְעוֹבִי הָאֲפֵלָה,
לְתוֹךְ זְהוּיוֹת הַדְּבָרִים הַמְּכוּסִים,
מַקְשִׁיבָה לָרְחָשִׁים הַנִּטְמָנִים בַּשְׁתִיקָה,
מַתְחִילָה לְהַכִּיר אֶת נְשִׁימָתוֹ
שֶׁל פְּנִים הַלַּיְלָה.
מַחְשָׁבוֹתַי לֹא מִתְפַּצְּלוֹת
לְהִיסוּסִים וּלִסְעִיפִים,
הֵן מִתְמַהֲמְהוֹת בִּסְבִיבָתָן הַקְּרוֹבָה,
הִנֶּה אַחַת גּוֹלֶשֶׁת
כְּמוֹ תְּבוּאָה.

אֵין לִי תּוֹכְנִיּוֹת הַלַּיְלָה.

פורסם ב"מאזנים", יוני 2006

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *