ללא תשובה

תְּשׁוּבָה שֶׁטֶּרֶם נִתְּנָה
אֵין לְהַשְׁהוֹת
כִּי אִם לַהֲדֹף הַחוּצָה,
לָתֵת לָהּ לְהָגִיחַ,
לְלֹא שִׁבּוּשׁ.

גִּבּוּבֵי מִלִּים יְעַכְּבוּ אוֹתָהּ:
הִיא תִּסָּתֵר מִפְּנֵי הַמְּצַפֶּה לָהּ,
תָּנוּחַ אֵצֶל בְּעָלֶיהָ
בַּמָּקוֹם הַשָּׁמוּר
לַמַּחְשָׁבוֹת הַכְּמוּסוֹת.

תְּשׁוּבָה מִתְמַהֲמַהַת
כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁשָּׁכַח אֶת עַצְמוֹ בַּיַּעַר:
הַגַּשְׁמִיּוּת סָרָה מִמֶּנּוּ
הוּא מִתְעַרְפֵּל עִם הָאֵדִים בֵּין הָעֵצִים,
מַפְנֶה עֹרֶף לַקְּרִיאוֹת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *