שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

רחצה


הִצַּצְתִּי פְּנִימָה.
סָבְתָא הִתְרַחֲצָה מוּל הַכִּיּוֹר.
פְּתִיתֵי הַסַּבּוֹן הִקְצִיפוּ אֶת עוֹרָהּ
הִיא סָחֲטָה נוֹזְלִים מִסְּפוֹג
בִּמְשִׁיכוֹת אֲרֻכּוֹת, בִּרְוָחִים מְדוּדִים.
הַצְּלָב הִשְתַּפֵּעַ מִצַּוָּארָהּ וְיָצַק טִפּוֹת לַמַּרְבָד.
פְּעֻלּוֹתֶיהָ נִמְשְׁכוּ בִּשְּׁלֵמוּת בְּגִּנּוּנֵי הַטֶּקֶס.
הִשְׁתַּקְּפוּת, סִפּוּר גּוּף לִפְרָטָיו,
הִצְטַמְצְמְוּת בְּשֶׁטַח צַר,
הַבָּעַת גְּוָנִים וּצְלָלִים בָּעוֹר,
לֹא שִׁטָּפוֹן.

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני