שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

צינה


מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ
נִבָּט רַק עֲרָפֵל,
שָׁקֵט, רוֹעֵד אוֹ אֲפִילוּ מוּטָח,
מַקְפִּיא אֶת הַפָּנִים הַבּוֹהוֹת.
אֵדִים מְטַיְּלִים עַל הָאֶדֶן.
טִפּוֹת מִתְגַבְּשׁוֹת-
מַגָּעָן הַקָּרִיר חוֹדֵר כְּמוֹ מַבָּט מְנֻכָּר,
מַחְלִיק וְנִנְעָץ בִּצְמַרְמֹרֶת
תֵּכֶף יַהֲפְכוּ לְקֶרַח.
שִׁכְבָה דַּקָּה שֶׁל גְּבִישִׁים זְעִירִים
מְצַפָּה אֶת הַעוֹר,
קְצָווֹת חַדִּים מִזְדַקְרִים מֵהַשְׂפָתַיִם,
מְפַסְּלִים אוֹתָן מֵחָדָשׁ

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני