שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

פגישה עם מטפל


יָשַׁבְתִּי בַּפְּגִישָׁה כְּמוֹ תַּחַת שִׁמְשִׁיָּה, הִיא סוֹכְכָה עַל הַשָּׁעָה שֶׁהָיִיתִי בָּה, בַּתִּיק הָיוּ לִי חֲטִיפִים בְּמִלּוּי מְרַפֵּא. כְּשֶׁנֶּחְשַׂפְתִּי, הָיִיתָ כְּצֵל: יָכֹלְתִּי לְהַפְשִׁיל אֶת עָבָרִי הוֹלַכְתָּ אֶת תֵּיאוּרַי לְתוֹךְ הָאוֹר, הַמִּפְגָּש הִבְלִיט תַּדְמִית שֶׁנוֹלְדָה בְּעֵינֵיךָ: רָאִיתִי אוֹתָהּ לוֹבֶשֶׁת צוּרָה. הַשִּׁמְשִׁיָּה כְּבָר אֵינָה כּוֹתֶרֶת עַל רֹאשִׁי, טִיפּוֹת חֹם הִתְנַקְּזוּ מִשּׁוּלֶיהָ קִפַּלְתִּי אוֹתָה.

פורסם ב"עתון 77"

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני