שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

משקעים


הָיָה כַּעַס,
מִלְמוּל בִּגְנוּת,
וְחֶבֶל דִּמְיוֹנִי עִם לוּלָאָה
כְּדֵי לָצוּד תְּגוּבָה.

הִיא נִסְּתָה לַחְסֹם אֶת פִּיהָ בַּזְּמַן,
וְלֹא הִצְלִיחָה,
הִתְעַטְּשָׁה עָלָיו
בִּנְשִׁיפָה חֲזָקָה
בִּגְלַל גֵּרוּי מִלִּים חָרִיף,

בְּקוֹל צוֹרֵם הִתִּיזָה
מַפֹּלֶת אִישִׁית,
כִּסְּתָה אוֹתוֹ נְתָזִים שַׁבְרִירִיִּים,
וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׁקֹעַ בּוֹ.

פורסם ב"עיתון 77", מאי יוני 2011

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני