שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

בערה


כְּשֶׁנּוֹפְפוּ לוֹ, הוּא לֹא הֶחְזִיר שָׁלוֹם
וְהֵסֵב אֶת רֹאשׁוֹ.
הָיָה מִתְבּוֹדֵד,
סָבַב בְּתוֹךְ לִבּוֹ, חִטֵּט בַּמַּעֲמַקִּים.

הֵם הִצִּיצוּ לְתוֹךְ עֵינָיו
לְחַפֵּשׂ בָּהֶן מְעִידָה לְתוֹעַלְתָּם,
נָגְעוּ בְּחוּלְשוֹתָיו, עַד שֶׁהִתְפָּרֵץ.

מַקִּיפִים אֶת הָאֵשׁ
הִתְוַכְּחוּ עַד שֶׁקָּבְעוּ
שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לְהַשְׁקִיט אֶת הַבְּעֵרָה-
וְאִם לֹא יִכְפְּפוּ אֶת קוֹמָתוֹ
הַלְהָבוֹת יֵצְאוּ מִנַּפְשׁוֹ
וְיַחְרְכוּ אֶת סוֹבְבָיו .

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני