שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

בעמקי הנהר


הַפּוֹעֵל שָׁכַח בֶּרֶז פָּתוּחַ.
שֶׁצֶף הַמַּיִם נִגַּר
בִּתְנוּעָה מִתְפָּרֶצֶת
אֶל תּוֹךְ בְּרֵכַת הַתַּנִּינִים.

הַמִּפְלָס עָלָה
וְהַתַּנִּינִים הַקְּטַנְטַנִּים
נִשְּׂאוּ עַל גַּבֵּי הַבּוּעוֹת
וְנִשְׁפְּכוּ הַחוּצָה
בְּמַפָּל סוֹאֵן,

הִשְׁתַּקְּעוּ בַּנָּהָר וּמִקִּרְבּוֹ הֵם צוֹפִים,
מַבְלִיטִים נְחִירֵיהֶם
כְּשֶׁצַּעֲדֵי הַפּוֹעֵל
פּוֹקְדִים אֶת הַגָּדָה.

מוּגַנִּים בְּדָפְנוֹת מַיִם עָבוֹת,
אוֹסְפִים כּוֹחוֹת פֶּרַע.

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני