שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

בעלי הקודם


בְּעוֹנָה מֻקְדֶמֶת, הָיָה לִי בַּעַל רוֹפֵא. בַּעֶרֶב, הֶעֱמִיד אֶת תִּיק הַמִרְפָּאָה, לְיַד הַדֶּלֶת. מַכְשִׁירֵי הַעֶזֶר חִכּוּ בּוֹ, לַבֹּקֵר. הִצַּצְתִּי אל הַתִּיק כְּמוֹ לְתוֹךְ בֵּאֵר: זִכְרוֹנוֹתָיו שֶׁל בַּעֲלִי, חָכְמָתוֹ, חֲפוּיִים בָּה, רֵיחוֹ הטוב שֶׁאִי אֶפְשָר לְהַחְלִיפוֹ בְּאַחֵר. אָהַבְתִּי אוֹתוֹ, כְּשֶׁהִנִּיחַ ראשוֹ על בִּטְנִי, לומֵד אֶת המַצָּע הַתּוֹךְ גוּפָנִי שֶׁלִי: מְזַהֵה בּוֹ פִּתּוּלִים, שֶׁשָמַר לְעַצְמוֹ. בַּבֹּקֶר הִשְׁכִּים לָצֵאת אֶל מֻמְחִיּוּתוֹ, נוֹשֵׁא אֶת הַתִּיק וּמְלוֹאוֹ.

פורסם ב"מאזניים"

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני