שירים / ענת קוריאל

מייל לענת

אוטם


כְּשֶׁהַהַקְשָׁבָה נִגְמֶרֶת,

הַמֹּחַ נֶעֱטָף
חָמְרִי בִּדּוּד,

הַדִּבּוּרִים נִצְבָּרִים בִּשְּׁכָבוֹת
רֹבֶד עַל רֹבֶד,
לֹא מִתְנַקְּזִים פְּנִימָה.

הָאָדָם נֶאֱטָם כְּמוֹ
הֶעָשָׁן הַצִּבְעוֹנִי
בְּתוֹךְ גֻלַּת מִשְׂחָק,

כְּמוֹ הַגֻּלָּה מִתְגַּלְגֵּל,
נֶחְבָּט בַּקִּיר,
בְּהִתְנַגְּשׁוּת מְכֻוֶּנֶת.

עריכה ופיתוח האתר: גיא חצרוני